יום בחייו של האדם המשכיל

יום בחייו של האדם המשכיל

למידע בנושא אייפוד

 

מה יפים הם חייו של האדם
המשכיל. הוא פותח את הבוקר בסקירת עיתונות ממצה, תוך שהוא מוצא עניין בכל המדורים
(פרט לדפי הרכילות כמובן) אפילו דפי הכלכלה ושוק ההון נהירים לו, משל היו לקוחים
מחוברת לתלמידי בית ספר יסודי, לאחר מכן הוא נוסע בחדווה במכוניתו החדישה אל עבר
מקום עבודתו המכובד, המעניין והמכניס. כל הרמזורים ירוקים ללא יוצא מן הכלל, ואת
הנסיעה מלווה פס קול של מוסיקה קלאסית (הוא גם מלחין בשעות הפנאי). את יומו יסיים
במסיבת קוקטיילים תוך שהוא מלהג עם ידידים קרובים יותר או פחות על פתרונות למצוקת
הרעב באפריקה, האנטישמיות הגואה באירופה והגורמים האקלימיים לאסון הטבע האחרון. לא
בהכרח בסדר הזה. בסדר, אני מודה. ייתכן והתיאור שלעיל מעט מופרז או שלא ממש ניתן
להתאים אותו ככפפה לידו של המשכיל הממוצע, ובכל זאת, המסר הוא לא ממש רחוק מהאמת.
כולנו מכירים את האמרה המעט שחוקה לפיה ידע הוא כוח, ובכן, בינינו, זה הרבה יותר
מזה… ידע ולמעשה כל סוג של השכלה מהווים אפשרות לצלוח את העולם הזה בצורה שפויה,
אפשרות לקלוט את המידע העצום שעובר לידינו כל הזמן, לעבד אותו, ולמעשה לחיות חיים
פעילים מחשבתית בעולם. פרט לכך, כמובן שהשכלה פותחת לנו את הדלת הבסיסית ביותר
לכמעט מאה אחוז ממקומות העבודה, ומאפשרת לנו לבנות את עצמנו בעולם תחרותי, ובעיקר
רווי אינפורמציה.

יום בחייו של האדם המשכיל – חלק 2

למידע בנושא אייפוד

לשמחתנו, אנו חיים בעידן בו לא
צריך לעשות הרבה יותר מאשר להושיט את היד ולגעת בהשכלה הנחשקת. כמובן שאותה יד
צריכה לרוב לרכון חודשים ארוכים מעל ספרי פסיכומטרי, ולאחר מכן עוברות לרוב עוד
שנים מספר עד שידענותנו מקבלת תוף רשמי, ובכל זאת, האפשרויות כאן, לפנינו, אנחנו
יכולים להחליט אם ללמוד באוניברסיטה, מכללה, 
או לקחת קורסים בבתי ספר מקצועיים. אנחנו יכולים להחליט האם אנו רוצים
לקיים את הלימודים בארץ או לחילופין ללמוד מעבר לים. כל אחת מהאופציות הללו היא
טובה, ונראה כי איש אינו מזלזל בהשכלה וברכישת ידע. לא מדובר כבר בסיפוק גחמתם של
אמא ואבא, כמו כן, הבאת נחת לסבתא זה אותו בונוס נחמד אך לחלוטין לא לב העניין.
לימוד מכל סוג שהוא, בין אם במוסד מוכר להשכלה גבוהה או שמתבצע על ידי השתתפות
בקורסים שונים, מכניס עניין לחייו של אדם, פותח את מחשבתו ואופקיו, ומאפשר לו
להעשיר את חייו ולצקת לתוכם עולם שלם של משמעויות והקשרים. נסו לדמיין עולם ללא
השכלה, זה הרי בלתי נתפס, ולפי התרחיש הכי סביר במצב כזה  כנראה שעדיין היינו חיים במערות. מחד נשמע כמו
סיוט, מאידך לפחות לא היינו צריכים לקום לשעת אפס. כששני הדברים מונחים על כפות
המאזניים, מה עדיף?

לימודים וקורסים בארץ ובעולם

לימודים וקורסים בארץ ובעולם

, כנס למידע על בתי דפוס במרכז

הדילמה הקלאסית

האם לנסוע ללמוד רפואה באיטליה או בהונגריה, או לוותר על
החלום ולנסות להתקבל ללימודים בתחום אשר משיק לרפואה, כמו למשל ‘ביולוגיה’, כאן
בארץ? … זו ולא אחרת, היא הדילמה הקלאסית ביותר, איתה מתמודד מספר רב של
סטודנטים, בכל שנת לימודים מחדש. מצד אחד, מקצוע נחשק מאוד שכמעט ובלתי אפשרי
להתקבל אליו. מצד שני, האם היציאה ללימודי אותו מקצוע באירופה, שם הרבה יותר קל
להתקבל אליו, באמת תשתלם בסופו של דבר? … אין ספק שמבחינת השקעה כספית, העניין
מאוד סבוך. מצד אחד, היוקרה שיש למקצוע הזה בארץ לא נמצאת לגמרי ביחס ישר לכושר
ההשתכרות של מסיימי התואר רב השנים, אשר יוצאים אל שוק העבודה. מצד שני, בכל זאת
יש להשקיע סכומים לא מבוטלים על מנת לממן את הלימודים היקרים באירופה + השהייה
היקרה שם בתקופת הלימודים. חבילה חודשית של שכירות, טלפונים רבים לארץ, ביקורים
רבי טיסות, לכאן ולשם, והמרכיב החשוב ביותר, דמי ההרשמה לאוניברסיטה, שאמנם מקלה בתנאי
הקבלה האקדמיים, אך מקשיחה עמדות בתנאי הקבלה הכלכליים… זה ברוב המקרים הולך
האחד על חשבון השני. הניסיון לקצר דרך או לעקוף את המערכת הסטנדרטית, תמיד טומן
בחובו מחיר כלכלי גבוה. ויש אספקט נוסף ולא פחות מהותי, והוא, שבחזרה אל שוק
העבודה בארץ, או במקומות אחרים בעולם, מודעים לניסיון לקצר את הדרך, ומודעים למעשה
לעובדה,

לימודים וקורסים בארץ ובעולם – חלק 2

כי הסטודנט בחר ללמוד את המקצוע הנחשק מחוץ למולדתו בגין קשיים להתקבל
למוסד האיכותי יותר, ואם גם ככה השוק הזה בארץ לא מיישר קן בין היוקרה הגלומה בו
לכושר ההשתכרות שנגזר ממנו, הרי שהדבר יקבל משנה תוקף, בבואו של אותו סטודנט למצוא
משרה איכותית כאן בארץ, ויתחרה עליה עם סטודנטים שסיימו את לימודיהם כאן וכן
הצליחו להתקבל לאותו מקום שהוא לא הצליח.

, קרא עוד בנושא

איטליה והונגריה הן לא חזות הכל

כמובן שישנם מוסדות יוקרתיים ביותר ללימודי רפואה
בחו"ל, לעומת אלו שבאיטליה או הונגריה, כמו למשל בית הספר לרפואה בהרווארד,
אשר בעיר קיימברידג’ שבמסצ’וסטס, אשר רק על מנת להימנע מלהגות את שם המדינה הזו
בצפון מזרח ארה"ב, עדיף כבר לחפש מקום אחר, בלי בכלל לבחון כמה זה עולה ומה
הם תנאי הקבלה. ועכשיו ברצינות:

אין ספק שיהיו הרבה מוסדות אקדמיים שיהוו שדרוג אקדמי לעומת
הארץ, ולא רק שיעניקו יתרון עצום בשוק העבודה הלוקאלי לסטודנט שיסיים בהם לימודים,
אלא גם יפתחו בפניו אפשרויות תעסוקה, במקומות בהם לא רק שכושר ההשתכרות מיישר קו
עם היוקרה של המקצוע האמור, אלא אף מביט עליה מלמעלה. הכל יחסי בחיים, כך שגם בלי
הצורך לעיין בתורתו של איינשטיין, כל בר דעת יודע לשים על המאזניים את השיקולים
לכאן ולשם ולהכריע. הדילמה הקלאסית הזו חוזרת על עצמה בוורסיות שונות ומגוונות בכל
תחומי הלימודים בארץ ובעולם. 

לימודים וקורסים לקראת שוק העבודה

                                   לימודים
וקורסים לקראת שוק העבודה

, וו גרירה לרכב

 

יציאה אל שוק העבודה, לאחר סיומו של קורס או תעודת בוגר, בכל מוסד לימודים,
מהווה במקרים רבים מבחן דרך, למוסד הלימודי, לא פחות מאשר לסטודנט שסיים את
לימודיו במסגרת התעודה הנחשקת.

בדיוק כמו שזהות המוסד האקדמי, אותו סיים הסטודנט מהווה אינדיקציה מסוימת
ליכולתו של הסטודנט שיוצא אל שוק העבודה, כך גם יציאתו של הסטודנט אל שוק העבודה
מהווה אינדיקציה ליכולותיו של המוסד המדובר.

 

תדמית הדדית

לעיתים פורמט למידה שונה במוסד זה או אחר לא דורש מאמץ יתר, אלא פשוט נכתב
על פי כללים מנחים קצת אחרים, דבר העושה את כל ההבדל בתפיסה הפרקטית של הסטודנט את
המקצוע, וגורמת לו לזהור ככוכב בשוק העבודה, או לחילופין לכבות ככוכב נופל. זה
יכול להיות קורס אחד בלבד שנלמד אחרת, מתוך השקפה יותר פרקטית, שגומעת את סדרי
העניין מתוך שוק העבודה ומכתיבה על פי צרכיו גם את החומר האקדמי, וזה יכול להיות
תפיסה כוללת של מוסד אקדמי שמביאה לכדי יכולות פרקטיות מוגברות. היינו הך, יש סיבה
שמוניטין נצבר באופן שהוא נצבר על ידי מוסדות כאלו ואחרים. יש סיבה שסטודנטים
נוהרים בהמוניהם אל פתחי אוניברסיטה כזו, ובאותה נשימה פוסחים על סילבוס זהה
מאוניברסיטה אחרת. 

 

פרויקטים סטודנטיאליים

עבודות גמר מהוות מקפצה שלא תסולא בפז עבור סטודנטים שמנסים לעשות את
צעדיהם הראשונים בשוק התחרותי שנפתח למרגלותיהם.

לימודים וקורסים לקראת שוק העבודה – חלק 2

עבודה כזו של סטודנט בשיתוף
גורמים מהתעשייה, בהחלט עשויה לפתוח דלתות בעתיד, כשהלה ירצה להתמקצע באותו התחום.
כמובן שרצוי ויבחר להתמודד עם עבודת גמר, או סמינר, שיתאמו למרכיבים המפותחים יותר
מתוך קשת יכולותיו, ויתנו לו אפשרות להתבטא נכון יותר מבחינה מקצועית, בתחום בו
הוא חפץ להוכיח את עצמו.

 

בניגוד לעבודות שגרתיות אחרות, אותן הסטודנט מגיש במהלך תקין של לימודיו,
הרי שעבודות בשיתוף גורמים מהתעשייה, בהחלט אינם זהים, ולעיתים מוטלת על הסטודנט
אחריות מאוד גבוהה, עוד בטרם פסע פסיעה אחת בשוק העבודה, והצלחה באתגר כזה, עשוי
להיות קריטי עבור הקריירה של אותו סטודנט. בעבודות שמהוות פיתוח חדשני עבור גורמים
בתעשייה, אין ספק שהצלחה של הסטודנט היא גם הצלחה של הגורם המשתף עמו פעולה.

 

הבהלה למצוינות

החינוך למצוינות לא מסתכם
בעבודות גמר מוצלחות, אלא מקשיב לדופק הסטודנט לכל אורך תקופת לימודיו, ומהווה
עבורו ועבור התעשייה בה הוא שואף להשתלב, ערובה כי בסופו של יום, לא יהיה הוא
ממניין אותם עובדים, שבאים ‘לדפוק כרטיס’, אלא באמת יראו באותה עשייה, חלק מהותי
מאושיות קיומם. או כמו שנהוג לומר בעגה השכונתית, הם ‘לא יבואו לעבודה אלא יבואו
לעבוד…’